אנורקסיה כידוע, היא מחלה קשה מאוד ומתבטאת בהפרעות אכילה קשות אשר גורמות לאבדן משמעותי במשקל ובמקרים קיצוניים אף גורמות למוות.
אין קושי גדול מלצפות בבן משפחה הולך ומתדרדר בעקבות מחלה כזו ודרך הטיפול בה היא לא פשוטה בכלל, בעיקר כאשר האדם החולה אינו מעוניין לקבל טיפול.
כאשר מדובר בבן משפחה מתחת לגיל 18, אזי, הוריו שהם האפוטרופוסים הטבעיים שלו, יכולים להחליט לכפות עליו טיפול רפואי וזאת אף בניגוד לרצונו, אבל מה ניתן לעשות במידה והחולה הינו מעל לגיל 18?
כאשר בן המשפחה החולה הינו מעל לגיל 18 וכבר לא ניתן לכפות עליו טיפולים בניגוד לרצונו, ראשית יש לדאוג להציע לו את הטיפולים האפשריים העומדים לרשותו ובראשם טיפול פסיכיאטרי, היות ומחלת האנורקסיה הינה מחלה נפשית. כמובן שבטרם התחלת מהלכים אגרסיביים למתן טיפול לחולה בניגוד לרצונו, יש לממש תחילה את כלל האופציות העומדות לרשות החולה.
לאחר מכן ובמידה וכלל האופציות למתן טיפול נדחו ע"י החולה כיוון שהוא החליט לוותר עליהן וכעת קיימת סכנה ממשית לחייו, אזי, בן המשפחה הדומיננטי, יכול לפנות לביהמ"ש בבקשה להתמנות כאפוטרופוס על בן המשפחה החולה, כאשר מינוי שכזה יכול לאפשר לאפוטרופוס המתמנה, לקבל את כלל ההחלטות הרפואיות, במקום החולה.
עוד יובהר כי כיוון שמחלת האנורקסיה נחשבת למחלה נפשית, אזי ברור כי שיקול הדעת של החולה בה הינו מוטעה ובכך ניתן בעצם לטעון בבקשה למינוי אפוטרופוס, כי האדם החולה אינו בריא בנפשו ועל כן אין הוא מסוגל לקבל את ההחלטות המיטיבות עימו וזאת בניגוד למחלות גופניות אחרות שאינן כלולות בסל הנפשי.
לסיום, חשוב מאוד, במידה ואכן מגיעים לשלב שבו בן המשפחה החולה, הינו אבוד ונמצא בסיכון בריאותי ממשי, יש להתחיל את הליך מינוי האפוטרופוס כמה שיותר מהר, כיוון שהליך זה יכול לקחת זמן מה ואילו לחולה לא תמיד יש את הזמן לחכות.
