חלוקת רכוש של בני זוג שנישאו אחרי 1974

כאשר זוג מתגרש או נפרד אחת השאלות עמן יש להתמודד היא כיצד לחלק את הרכוש שצברו בני הזוג עד לפרדתם? בעניין זה עוסק חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973. ואולם יש לזכור כי חוק זה חל רק על זוגות שנישאו משנת 1974 ואילך. כלומר זוגות שנישאו קודם לכן או זוגות שלא נישאו וחיו יחדיו כידועים בציבור יחלקו את רכושם עפ"י דינים אחרים עליהם נעמוד במאמר נפרד.

במקרה טיפוסי של זוג שנישא בשנת 1980 יחולק רכושו עפ"י חוק יחסי ממון. בחוק זה יש מנגנון חלוקה שנקרא "איזון משאבים" ומשמעו כי יש לערוך שומה של כל הנכסים של כל אחד מבני הזוג ולבדוק נכסיו של מי שווים יותר. בן הזוג "העשיר" ישלם לבן זוגו "העני" את מחצית ההפרש בין שווי הרכוש של כל אחד מהם.

נשמע מסובך? הנה דוגמא: נניח שנקבע כי הרכוש של הבעל שווה 2,000,000 ש"ח ואילו רכושה של האישה שווה 3,000,000 ש"ח. ברור כי ההפרש בין רכוש הבעל ("העני") לרכוש האישה ("העשירה") הוא 1,000,000 ש"ח. לפיכך במקרה כזה על האישה לשלם לבעל 500,000 ש"ח המהווים מחצית מההפרש ביניהם.

אבל מה נכלל ברכוש שאת שוויו מודדים על מנת לבצע את איזון המשאבים? החוק קובע כי יכללו בו רק נכסים שנרכשו במהלך הנישואין. בנוסף קובע החוק כי נכסים שנרכשו במהלך הנישואין בצורת ירושה או מתנה לא יכללו בהסדר.

אם נחזור לדוגמא הקודמת ונראה כי הבעל ירש מהוריו בעת הנישואין דירה בווי של 2,000,000 ש"ח הרי שהדירה הזאת לא תיכלל בנכסים שלו שיבדקו לצורך איזון המשאבים. כלומר יתכן שהבעל בפועל עשיר יותר מהאישה אבל אם נכסיו מקורם בירושה או במתנה עדיין האישה היא זו שתצטרך לשלם לו את ההפרש כפי שהראנו קודם.

מה עם פנסיה, קופת גמל וקרנות השתלמות? כמו בנכסים אחרים – החלק שנצבר במהלך הנישואין יחולק והחלק שנצבר לפני הנישואין או לאחר הפרדה לא יחולק. לצורך קביעת השיעור המדוייק בדרך כלל נעזרים באקטואר שקובע איזה חלק מהקרן נצבר במהלך הנישואין. ניתן לקבוע כי בן הזוג השני יקבל את חלקו בקרנות רק בעת שיבשילו או שניתן לערוך היוון ולשלם בבת אחת לבן הזוג את חלקו.

עד לפני כשנתיים לא ניתן היה לבצע הליך איזון משאבים כל עוד לא התגרשו בני הזוג. ואולם החוק תוקן וכיום ניתן לבצע הליך איזון משאבים כאשר חלפה שנה מיום הגשת התביעה או מיום שבני הזוג נפרדו.

חשוב לזכור כי אם יש לבני הזוג נכסים הרשומים על שם שניהם במשותף ידונו נכסים אלו לא לפי חוק יחסי ממון אלא לפי הדין הכללי. למשל דירה הרשומה ע"ש שני בני הזוג יש להגיש תביעה לפירוק השיתוף בה כך גם בנוגע למכונית או חשבון בנק משותפים.

מתי כדאי לעשות הסכם ממון? קודם כל כאשר ההסדר של איזון המשאבים לא מוצא חן בעינכם ואתם רוצים הסדר אחר. במקרה כזה הסכם ממון – אם תדאגו לאשר אותו כנדרש בחוק – יבטיח לכם חלוקה כלבבכם.

המקרה השני הוא רכוש שיש לפני הנישואין ושקיים חשש ש"יתערבב" במהלך הנישואין. למשל: הבעל קנה דירה לפני שנישא והיא רשומה על שמו אבל הוא משלם משכנתא על חלק מהדירה וממשיך בתשלומים גם לתוך הנישואין מכסף שהוא מרוויח במהלך הנישואין.

בנוסף היו מקרים שבהם בתי המשפט קבעו שרכוש שניתן במתנה או בירושה בכל זאת יאוזן אם הוכח שבן הזוג השתתף באחזקה או שיפוץ או אם הוא רומה ע"י בן זוגו שאמר לו כי הרכוש גם שלו. מקרה כזה הוא של אישה שהאמינה לבעלה כי אין צורך שבני הזוג יקנו דירה כי הרי יש להם דירה שירש הבעל מהוריו. ביהמ"ש פסק כי התנהגותו של הבעל מחייבת לתת לאישה מחצית מערך הדירה. לפיכך אם רוצים להבטיח באופן מוחלט רכוש שנרכש לפני הנישואין או ניתן במתנה או ירושה במהלכם כדאי לערוך הסכם ממון. על אופן עריכת הסכם ממון נעמוד במאמר נפרד.

דילוג לתוכן