ידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים, אך יש ביניהם מערכת יחסים זוגית בדומה לבני זוג נשואים.

בני זוג עשויים לבחור במעמד של ידועים בציבור מרצון, או משום שאינם יכולים להתחתן בישראל, כגון בני זוג מאותו מין או פסולי חיתון.

זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים ונרשמו בארץ הם נשואים לכל דבר ואינם במעמד של ידועים בציבור.

לידועים בציבור חלק גדול מהזכויות שזכאים להן זוגות נשואים.

מי נחשבים ידועים בציבור?

ההגדרה לידועים בציבור אינה מופיעה בחוק, אולם בפועל מעמדם של הידועים בציבור הולך ומשתווה בשנים האחרונות לזה של זוגות נשואים, במידה רבה בשל הפסיקה בעניין זה. עם זאת, מעמדם עדיין אינו זהה לחלוטין לזה של זוגות נשואים.

בני זוג אשר נרשמו בביטוח לאומי כידועים בציבור, או שמחזיקים בתעודת תצהיר כי הם ידועים בציבור, יתקבלו ברוב המקרים כידועים בציבור ללא צורך להוכיח תנאים נוספים.

אם בני הזוג לא נרשמו ואין להם תעודה כאמור, השאלה אם הם ידועים בציבור או לא תוכרע בהתאם לנסיבות חייהם.

הגדרת בני זוג כידועים בציבור מאפשרת להחיל זכויות וחובות של זוגות נשואים על בני זוג שאינם מעוניינים, או אינם יכולים, להינשא על-פי חוקי המדינה (הדין הדתי).

לצורך ההגדרה כידועים בציבור, צריכים להתקיים כמה תנאים, שגם הם עשויים להיות גמישים בהתאם לנסיבות:

הצדדים מקיימים ביניהם קשר זוגי, בעל אופי מחייב – בעבר התקיימה דרישה גם למשך זמן מסוים, אך היום זוגות עשויים להיחשב כידועים בציבור גם לאחר פרק זמן קצר של זוגיות. הפסיקה עם השנים לא הגדירה מבחנים חד משמעיים לתקופת זמן מינימאלית. המבחן האמיתי הוא עד כמה הצדדים ראו עצמם כזוג ועד כמה ראתה אותם כך אף סביבתם. היו מקרים שבהם צדדים הוכרו כידועים בציבור אפילו שניהלו זוגיות קצרה בת 3 חודשים והיו כאלו שלאחר 3 שנים לא הוכרו ככאלה.

משק בית משותף – בעבר הייתה דרישה כי בני הזוג יתגוררו בבית אחד, אך כיום מגורים בדירות נפרדות לא ימנעו בהכרח את ההגדרה כידועים בציבור.

סממנים של חיי זוגיות משותפים – מוכרים על ידי המשפחות והחברים כבני זוג, מבלים את מרבית זמנם ביחד, יש להם תכניות משותפות ועוד.

במקרים מסוימים ידועים בציבור עשויים להיות מוכרים ככאלה לצורך מסוים (למשל לצורך קבלת פנסיית שאירים של בן הזוג) אך לא יוכרו ככאלה לצורך אחר (למשל לצורך ירושה). מדובר בסוגיה מורכבת ויש להתייעץ עם עורך דין בתחום.

ככל שההגדרה דרושה להליכים שמתנהלים בין הצדדים עצמם, המבחן להכרתם כידועים בציבור יהא קל יותר להוכחה אך ככל שההגדרה נדרשת לעניין הליכים המתנהלים בתיקי ירושה אזי בית המשפט יחמיר יותר עם המבקש את ההגדרה. כך לדוג' בית המשפט יכול לקבוע בתיק המתנהל בין בני זוג לשעבר כי אלו היו ידועים בציבור אף אם חיו יחד תחת קורת גג אחת משך 3 חודשים. ברם, הדבר לא ייקבע עת בן זוג ידרוש להגדירו כידוע בציבור של בת זוגו המנוחה לאחר תקופה כ"כ קצרה של מגורים משותפים. ישנה דרישה בחוק הירושה הקובעת באופן מפורש כי על מנת שצד ייקבע כידוע בציבור של מנוח/מנוחה עליהם להיות יחד כידועים בציבור לפחות שנתיים. כשיבחן בית המשפט את אופן התנהלות הצדדים משך השנתיים עובר למות אחד מבן הזוג, יבחן באופן דווקני כי התקיימו מגורים משותפים.

מהי החשיבות של הגדרה זו עת הצדדים בחיים? בעת הפירוד היה ולא נערך הסכם חיים משותפים בו הגדירו עצמם הצדדים ידועים בציבור וצד אחד סבור כי מגיע לו רכוש אשר רשום ע"ש הצד השני, לא די לקבוע כי הצדדים היו ידועים בציבור, אלא על אותו צד המבקש את רכושו של הידוע בציבור להוכיח כי לצד שהינו בעל הרכוש הייתה כוונה ספציפית לשתף את הצד השני באותו הרכוש – כאן עסקינן במבחן קשה להוכחה, הדורש ראיות רבות, וברוב המקרים לא ניתן לעבור אותו כלל. כך לדוג' היה וידועה בציבור מעוניינת לזכות בחלקים מדירה שנרכשה ע"ש בן זוגה (ידוע בציבור) בעת שהם חיו יחד, עליה להוכיח כי היא תרמה לרכישת הדירה בין באופן עקיף ובין במישרין, ככל שתרומתה המוכחת תהא גדולה יותר הרי שאז יהא לה את היכולת לקבל זכויות אשר אינן רשומות על שמה, לא בהכרח 50% מהנכס אבל חלק ששווה ערך לתמורה כספית שנתנה.

דוגמאות לזוגות שאינם יכולים להינשא על-פי חוקי המדינה:

• חסרי דת או מי שיהדותם מוטלת בספק.
• זוגות מעורבים מבחינה דתית.
• זוגות מאותו מין.
• פסולי חיתון – מי שבית-הדין הרבני קבע כי אינם יכולים להינשא כדת משה וישראל, מהסיבות הבאות:
• ממזרות.
• נישואין בין כהן לגרושה.
• מחזיר גרושתו לאחר שנישאת לאחר.
• נשים האסורות לבעלן ולבועלן – אישה שבגדה בבעלה – בית-הדין מחייב את בני הזוג להתגרש ואוסר על האישה לשאת את הגבר שעמו בגדה.
• חללה – נישואין בין כהן ובין צאצא של כהן שמעמדו נתחלל.