כאשר אדם מת מתחלק רכושו בין יורשיו. החוק העוסק באופן החלוקה הוא חוק הירושה הקובע מי יורש אותנו וכמה מקבל כל אחד מיורשינו. אם הקביעה של חלוקת הרכוש לאחר מותנו אינה נראית לנו אנו יכולים לערוך צוואה – ועל כך במאמר נפרד.
עפ"י ההסדר הקבוע בחוק הירושה במקרה הטיפוסי של אדם שמת והותיר אחריו בן או בת זו וילדים יתחלק רכושו מחצית לבן או בת הזוג ומחצית לילדים. כך לדוגמא אם אישה מתה והשאירה בעל וחמישה ילדים יקבל בעלה 50% מרכושה וכל אחד מילדיה יקבל 10% מרכושה. אם האדם מת ולא הותיר בן זוג אלא רק ילדים יתחלק רכושו שווה בשווה בין כל ילדיו.
החלוקה היא בין כל הילדים של המנוח גם אם חלק מהם מנישואים קודמים או מחוץ לנישואין וגם אם חלק מאומצים וחלק ביולוגים.
התמונה מסתבכת במקרה שאדם נפטר ללא ילדים וללא בן או בת זו:. במקרה כזה יורשיו הם הוריו ואם אלו אינם עוד בחיים – צאצאיהם. כלומר אדם שיש לו אחים אך לא ילדים או בן זוג או הורים – אחייו ירשו אותו. אם אין לו אחים אך להוריו היו אחים שילדו ילדים – בני דודו ירשו אותו. אדם שאין לו יורשים כלל – המדינה יורשת אותו.
לעניין הגדרת בן זוג לחוק הירושה מדובר על מי שנשוי פורמאלית למנוח או לידוע בציבור – אם כי ידוע בציבור יצטרך להוכיח את דבר היותו בן זוג.
יורש יכול להחליט להסתלק מחלקו בעזבון. מקרה טיפוסי הוא של ילדים שאחד מהוריהם מת והם מסתלקים מחלקם בעזבון לטובת ההורה שנותר בחיים.
יש אנשים המעבירים את רכושם לילדיהם בעודם בחיים "כדי לחסוך את מס הירושה" מדובר במהלך מוטעה היות ובישראל בוטל מס הירושה בראשית שנות השמונים. למעשה ישראל היא המדינה המערבית היחידה שאין בה מס ירושה ולפיכך אין כל צורך בהעברת רכוש בעודכם בחיים.
אם קרוב שלנו נפטר ואנו יורשיו כיצד נקבל לידנו את רכושו? לשם כך יש לקבל צו ירושה מהרשם לענייני ירושה היושב באזור מגוריו של המנוח. יש למלא בקשה לצו ירושה ולהגישה אל הרשם ולאחר זמן מה נקבל צו ירושה.אם חלק מהיורשים הסתלקו מחלקם בעזבון יש למלא תצהיר הסתלקות ולצרפו לבקשה לצו ירושה.
אם הייתה למנוח דירה או נכס מקרקעין אחר יש לרשום את צו הירושה בטאבו כך שהדירה תרשם על שמם של היורשים. לטובת מי שחרד ממסים נציין כי הליך כזה אינו מחייב תשלום מס רכישה או שבח וגם מסיבה זו זול יותר להעביר נכס באמצעות ירושה.
זכרו כי גם הבנק בו מתנהל חשבונו של המנוח ידרוש מאתנו להציג צו ירושה בטרם יתן לנו את הכספים המופקדים בחשבון.
אם הגשנו בקשה לצו ירושה ואדם אחר מתנגד לאופן החלוקה שביקשנו הוא יכול להגיש התנגדות לצו לרשם לענייני ירושה. במקרה כזה הרשם יעביר את ההתנגדות לביהמ"ש לענייני משפחה וההתנגדות תידון כאילו הוגשה תביעה. מקרה טיפוסי של התנגדות הוא כאשר גבר חי עם אישה ללא נישואין ולאחר מותו ילדי מבקשים לרשת אותו. האישה, שרוצה לקבל 50% מהעזבון, צריכה להגיש התנגדות לרשם ובהמשך יהיה עליה להוכיח כי אכן הייתה בת זוגו של המנוח.
עניין נוסף שחשוב לדעת הוא כי החוק אוסר על עסקאות בעזבונו של אדם. כלומר אם שני אנשים עושים הסכם לפיו נכסיו של האחד יעברו לשני במות הראשון – הסכם כזה אינו תקף. הדרך היחידה בה אדם יכול לצוות מה יעשה בנכסיו לאחר מותו היא באמצעות צוואה ושום הסכם לא יכול לבוא במקומה.
יחד עם זאת אין להתבלבל: אם אדם חתם על חוזה החיובים והזכויות שלו עפ"י החוזה תקפים גם לאחר מותו. למשל אדם רכש דירה מקבלן ומת בטרם שילם את כל התמורה. יורשיו חייבים לשלם (מתוך העזבון) את התמורה וזכאים לקבל מהקבלן את הדירה.
ככלל חובותיו של אדם משולמים מתוך עזבונו: אם אדם מת ומותיר חובות בסך של 1,000,000 ש"ח בעוד שכלל עזבונו הוא 500,000 ש"ח הרי שנושיו יקבלו את כל העזבון – אך לא למעלה מזה. כלומר הנושים אינם יכולים לבוא אל היורשים ולדרוש מהם שישלמו את חובות המנוח אם נכסי העזבון לא כיסו אותם.
