הלכה למעשה המונח משמורת ילדים הינו מונח תאורטי בלבד.

בהתאם לחוק ההורות והכשרות המשפטית הרי שההורים הינם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם ובתוך כך לשניהם הזכות לקבל החלטות על חינוכם ובריאותם של ילדיהם לרבות בחירת זרם חינוכם, מקום מגוריהם, קבלת טיפולים רפואיים ועוד.

מדובר בחוק קוגנטיבי שלא ניתן להתנות עליו אלא בהחלטה שיפוטית מובהקת. לכן, כל מה שחשוב בסוגיית הילדים הוא חלוקת הסדרי השהיה בין ההורים ולא קביעת משמורתם.

כאשר בני זוג שיש להם ילדים משותפים רוצים להיפרד, יש לקבוע מה יהיו הסדרי המגורים והלינה של הילדים.

הסדרים אלה מכונים "הסדרי משמורת" או זמני שהות.

בהיעדר הסכמה, כל אחד מההורים יכול לפנות לערכאה השיפוטית המוסמכת ולהגיש תביעה בעניין הסדרי המשמורת.

סוגי משמורת

משמורת מלאה – כאשר רק הורה אחד הוא בעל המשמורת, וההורה השני מקבל זמני שהות (מועדים בהם יכול להתראות עם הילדים).

משמורת משותפת – כאשר שני ההורים ביחד הם בעלי המשמורת והם מגדלים את הילדים בהיקפים שווים או כמעט שווים.

ככלל, ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם, אלא אם יש סיבות שמצדיקות קביעת משמורת אחרת (חזקת הגיל הרך).

משמורת על ילדים מעל גיל 6 תיקבע על פי עקרון טובת הילד, ללא העדפה למשמורת אצל האם.

ההליך בבית המשפט לענייני משפחה

לאחר שאחד מבני הזוג הגיש את התביעה לבית המשפט, על הנתבע/ת (ההורה השני) להגיש את כתב ההגנה לתביעת המשמורת בתוך 30 יום מקבלת כתב התביעה.

לצורך הכרעה, בית המשפט יפנה את הצדדים ללשכה לשירותים חברתיים במקום מגוריהם לצורך קבלת תסקיר סעד.

תסקיר זה נערך על ידי עובד סוציאלי על פי חוק (פקיד סעד) ויש בו בדרך כלל פירוט אודות חיי הנישואים, הסיבות למשבר בין ההורים, מצב הילדים והמלצות על משמורת.

התסקיר נועד לסייע לבית המשפט להכריע בשאלת המשמורת, אולם המלצותיו אינן מחייבות את בית המשפט.

בית המשפט רשאי לבקש בנוסף חוות דעת פסיכולוגית או בדיקת מסוגלות הורית, לצורך בחינת היכולת של כל אחד מההורים לספק את כלל צרכי הילדים.

ככל הניתן, קביעת הסדרי המשמורת תיעשה תוך התחשבות ברצון הילד:

ילדים מגיל מסוים רשאים להביע את דעתם בפני בית המשפט בענייני המשמורת.

בית המשפט חייב לשמוע ולהתחשב בעמדת הילד, אלא אם הוא משוכנע שתיגרם לילד פגיעה משמעותית בשל כך.

הילד זכאי להשמיע את דעתו בבית המשפט ללא נוכחות הוריו או נציגים מטעמם.

ככל שהילד מבוגר יותר, כך יתחשב בית המשפט יותר בדעתו.