ישנו כלל קבוע בחוק יחסי הממון הקבוע כי כל ההון אשר נצבר בין בני זוג נשואים במהלך חייהם המשותפים לטוב ולרע מתחלק שווה בשווה.
יש לעיתים יוצאים מהכלל וניתן לחלוק שלא שווה בשווה זכויות או חובות אחד של השני כשאנחנו עומדים בקריטריונים מסויימים,
כגון: מצב של אלימות מתמשכת כאשר האישה יכולה לטעון כי מגיע לה חלק גדול יותר ברכוש, או במקרה שבו האישה יוצאת ממערכת הנישואין כאשר הייתה עקרת בית במשך כל שנות נישואיה ונמנעה מעבודה הן בגלל רצונו של הבעל וגם ללא הרצון שלו ובשעה שהבעל יוצא ממערכת הנישואין כשיש לו שנים של עבודה ופנסיה גבוהה, אז ניתן לאזן את היציאה של שני הצדדים לחיים נפרדים חדשים כאשר האישה תקבל חלק גדול יותר מהרכוש המשותף.
כשיש זכויות אז קל לריב על עודפים, אבל במקרה שרבים על מינוסים וחובות וכשאין כסף, אז הבעיה הופכת למורכבת יותר, אז השאלה היא מתי יחוב צד אחד בחוב של השני?
התשובה לכך מתחלקת לשניים, כשמדובר בבני זוג שלא ניהלו חשבון משותף וכל אחד ניהל את החשבון שלו ולא מדובר בעוסקים עצמאיים והבעל לצורך העניין נטל הלוואות וכיום דורש מאשתו שתעביר לו מחצית מיתרת החוב, במקרה כזה על האישה להוכיח שאותן ההלוואות לא שימשו את משק הבית המשותף, אלא שימשו את הבעל לצורך העניין לכספי הימורים או דברים פרטיים אחרים אשר לא נגעו לאיזה, אזי במקרה כזה האישה לא תהא חייבת בהלוואות אלו, ברם, אם ההלוואות נלקחו לטובת עסק משותף או לטובת משק הבית, אזי האישה כן תהא חייבת בהם.
כל אלו ועוד בסרטון הבא:
