הערכאה המשפטית היחידה שדנה בתביעת גירושין וכתובה היא ביה"ד הרבני. ניהול תביעות אלו נמצאות בסמכותו הבלעדית היחידה של ביה"ד הרבני.

מדוע צד זקוק להגשת תביעה שכזו? במידה וצד אחד איננו מעוניין להתגרש, אזי על הצד השני להגיש תביעת גירושין (לא משנה אם זה הבעל או האשה) ועליו להוכיח עילת גירושין. במידה וצד איננו מוכיח עילת גירושין, לא ניתן לגרש את הצדדים.

מהי עילת גירושין? היה והבעל מעוניין להתגרש הרי שעליו להוכיח כי האשה הינה "מורדת". כבר כעת אבהיר כי קיים קושי כיום להוכיח שהאשה היא מורדת שכן אשה שאיננה מבשלת, או מכבסת כבר לא נחשבת אשה מורדת כפי שהיה נהוג בעבר. במילים אחרות הדרך היחידה להוכיח כי אשה היא מורדת היא להוכיח אחת משתיים: או שהיא בגדה בבעלה או שהיא מסרבת לקיים עימו יחסי מין. ברגע שהבעל מוכיח אחת משתי העילות דלעיל, גם אם האשה איננה מעוניינת להתגרש הרי שלרוב די בכך על מנת שתביעתו תתקבל.

האשה מאידך, לא די שתוכיח כי הבעל בגד בה בכדי להוכיח עילת גירושין, עליה להוכיח כי הבעל מסרב לקיים עימה יחסי אישות בעודה פוריה ואיננו מעוניין להמשיך להביא איתה ילדים לעולם.

כאשר אף אחד מהמקרים הנ"ל לא חל, וצד אחד מסרב להתגרש, הרי שרק אם הצדדים אינם חיים יחד משך זמן רב, בית הדין לרוב יקבע כי הצדדים מאסו האחד בשני ועצם אי המגורים יחד מהווה עילת גירושין.

אבהיר כי עסקינן בסוגיה אשר משתנה מעת לעת ותלויה מאוד בהרכב הדן בתיק שכן פסקי הדין הם לא אחידים וכל מקרה דן לגופו. אך הכללים הנ"ל מייצגים את הרוב.

תביעת כתובה הינה תביעה אשר מוגשת אך ורק ע"י האשה: הלכה למעשה אשה זכאית לכתובתה באופן אוטומטי היה והתקיימה עילת הגירושין. רוצה לאמור: אם הבעל מגיש את תביעת הגירושין הרי שהאשה זכאית לכתובתה באופן אוטומטי אלא אם האחרונה הוכרזה כמורדת (במקרה זה צריך להוכיח כי האשה בגדה). אם האשה מגישה את תביעת הגירושין, עליה תחילה להוכיח עילת גירושין, ברגע שהוכיחה הרי שאז זכאית היא לכתובתה.

האם בכל מקרה שאשה נמצאת זכאית לכתובה היא תקבל את מלוא כתובתה? התשובה היא שלילית. היה והכתובה גבוהה מאוד והנישואין היו קצרים, סביר להניח כי לא תקבל את מלוא הסכום הקובע לה בכתובה.